אמא, אבא, אפשר להתאמן איתכם?

כשאנחנו כבר יודעים כל כך בבירור את ההשלכות המועילות של ספורט על קשב וריכוז, תחושת חיוניות, רווחה נפשית, ביטחון עצמי ויכולות חברתיות, מי מאיתנו ההורים לא היה מצרף את ילדינו לפעילות ספורטיבית או רוצה לשמוע משפט כמו "אמא, אפשר להתאמן איתך?". יחד עם זאת, הורים רבים נתקלים בהתנגדות מצד ילדיהם ולעיתים בעצמם לא מייצרים מקום בחייהם לתרופת הפלא- ספורט.

איך בכל זאת יוצרים מוטיבציה פנימית אצל הורים וילדים לקום מהכיסא ולהתחיל לזוז? הנה כמה טיפים.

פסיכולוגיית ספורט; מוטיבציה; הורים וילדים; אימון גופרגש

**דילן בן החודשיים מביט באמא עושה יוגה כחלק מתהליך השיקום אחרי ההיריון

כבר בחודשים הראשונים לחייו של דילן, בני בן השלוש, היה לי חשוב שהוא יהפוך לחלק מחיינו, כמו שאנחנו מכירים ואוהבים אותם ולא להיפך.... עידו (בן זוגי) ואני מאוד מחוברים, נושמים ואוהבים ספורט וזה מהות החיבור בינינו. ולכן, בכל הזדמנות שיכולתי (ולא תמיד יכולתי, לקח לי בערך שנה עד שחזרתי באמת להתאמן) הייתי שמה את דילן מולי ומצרפת אותו לאימון.... שיהיה שם נוכח ויתחיל לנשום יחד איתי את רוח הספורט שבבית.

כפסיכולוגית ספורט ואימון גופני אני נתקלת לא פעם ברצון עז של הורים לראות את ילדיהם זזים יותר, פעילים יותר, תנועתיים יותר, אך לא יודעים איך לגשת לזה. והשאלה הרבה פעמים מתחילה בנו- ההורים. כמה מקום אנחנו באמת מאפשרים לספורט ופעילות גופנית בחיינו?

כמה אנחנו משדרים וחיים את אותם מסרים ופעולות שהיינו מצפים לראות את ילדינו לוקחים בהם חלק?

בעידן רווי מסכים, וגירויים בלתי פוסקים מטלוויזיה, משחקי מחשב, טאבלטים והנאה כוללת מזמן ישיבה מלווה באכילת מתוקים- כל יציאה מאיזור הנוחות, בטח כזו שדורשת תזוזה ותנועה של הגוף יכולה להיות מאתגרת. ספורט שלא הופך להיות חלק מהתנהלות הבית, מאוד קשה להטמעה מאוחרת יותר.

ליצור מוטיבציה פנימית לספורט אצל ילדים

מוטיבציה פנימית הפכה להיות מושג מוכר שמתייחס לרצון לעשייה מתוך משמעות, הנאה וכיף, ולא בגלל שמישהו אומר לי שצריך. זו החלטה שנובעת מתוכי ולרוב, הפעילות מלווה שתחושת זרימה וחוסר תחושה זמן, פשוט כי אנחנו נהנים. כשספורט, כמו כל פעילות אחרת, מלווה בתחושות כאלו- של הנאה, כיף, זרימה, סימן שהגענו לנחלה והצלחנו לייצר עבורינו מרחב שבו הספורט הופך להיות כלי להעצמה והרחבה של העצמי.

איך עושים את זה?

ישנם שלושה גורמים שתומכים ביצירת מוטיבציה פנימית: תחושת מסוגלות ("אני יכולה ויש לי את הכוחות הנדרשים לעמוד בדרישות הפעילות"), תחושת אוטונומיה ("הבחירה להשתתף בפעילות נובעת ממני ולא מאף אחד שאמר לי שזה חשוב"), ותחושת שייכות ("כשאני משתתפת בפעילות אני מרגישה חלק ממשהו גדול ממני ואני נהנית מתחושת ה"ביחד" שבפעילות; Deci & Ryan, 2000).

כשאנו מעניקים מקום לכל אחד משלושת הצרכים הללו – בדרכים היצירתיות המפורטות מטה, אנחנו יכולים להפוך את הבית לכזה שבו הספורט הוא שרת חיובי להעצמת התא המשפחתי וכל פרט בתא המשפחתי.

טיפ #1- עודדו אתגרים קטנים ותעלו בהדרגה

כדי לטפח את תחושת המסוגלות של ילדים ולהעצים את המוטיבציה לספורט, חשוב להתאים את האתגרים לרמת היכולת- לא רמה גבוהה מדיי ולא נמוכה מדיי, אלא מותאמת. התאמה לרמת היכולת של הילד תוכל להביא את הילד לתחושת סיפוק מהביצוע ולצבירת הצלחות קטנות. חשוב שנציב אתגרים, אך תוך התחשבות במה שהילד מסוגל כרגע לעשות ולבצע על מנת להשאיר טעם טוב בפה ורצון להמשכיות.

טיפ #2- נצלו הזדמנויות להיות אקטיביים

כל פעילות בבית שמערבת תנועה יכולה להפוך בקלות להזדמנות ליצור בית פעיל. צרו משחקים ש"יוצאים מהקופסא" תרתי משמע. בנו יחד עם ילדיכם מסלולי מכשולים בבית, אפשרו משחקי ים יבשה ומשחקים המשלבים קפיצה, ריקוד, גלגול, תנועה והליכה. ככל שנרחיב את אפשרויות התנועה בבית ניצור מרחב פעיל ואקטיבי- וכמו שכולנו יודעים- הכל מתחיל מהבית...

"כשהפסקתי לנסות לשכנע אותם לעשות איתי ספורט, ופשוט התחלתי ליהנות מהאימונים שלי בתוך הבית, הם התחילו לבקש להצטרף מבלי שעשיתי דבר...."

גלית ויצמן, אמא לאליה ורוני, משתתפת בתהליך אימון גופרגש, 2022

טיפ #3 אל תנסו לשכנע, פשוט הניחו את זה שם

הרבה פעמים כהורים אנחנו לא נותנים מספיק קרדיט לילדינו ומנסים לדחוף להם את מה שכבר מונח לפניהם. למשל, אין צורך לבוא ולשכנע את הילד לרקוד איתנו או לבצע איתנו אימון ביתי. מספיק שאנחנו עושים אימון ביתי והילד מסתקרן באופן טבעי, הוא או היא כבר יוכלו לבחור לבד להצטרף. כשהילדים בוחרים בעצמם להיות חלק מהפעילות שלנו האפקט שיש לכך עליהם הוא הרבה יותר עוצמתי- פשוט כי הם בחרו והפכו אוטונומיים.

טיפ #4 שבחו אותם על המאמץ ולא על התוצאה

בהזדמנויות שבהם הילד מבצע ספורט, בין אם איתנו, לבד, או עם חברים בגינה, חשוב מאוד שנשים דגש על התהליך ונדאג לשבח באופן מותאם, נקודתי וכנה. ילדים מרגישים מתי השבח שניתן איננו אותנטי. חשוב לשבח ילדים על המאמץ שהם עושים בפעילות בה הם לוקחים חלק. כך למשל, שבחו את המאמץ שהשקיע בטיפוס על המגלשה, או את ההשקעה שלו או שלה באימון למשחק הכדורגל.

טיפ #5 אפשרו בחירה מתוך מגוון פעילויות מוגדר

כדי לעודד תחושת אוטונומיה, חשוב לחשוף ילדים למגוון של פעילויות ספורטיביות עד שהילד ימצא את מה שהוא הכי מתחבר אליו. גם אם זה יילך וישתנה באופן תכוף. מתן 2-3 אפשרויות לפעילות ספורטיבית משותפת ובקשה מהילד לבחור מה שמתאים לו יעודד את המוטיבציה הפנימית וההנאה שהילד יפיק מהפעילות.

טיפ #6 שימו דגש על הנאה ושמחה

זיכרו שהדבר הכי הכי חשוב ברתימת מוטיבציה לכל פעילות באשר היא- זה שנסב ממנה הנאה ונחוש שמחה וכיף בעת הפעילות. כשאתם בעצמיכם תשימו דגש על ההנאה שלכם תוך כדי פעילות ספורטיבית אוטומטית ילדיכם יספגו זאת- בעיקר כשלא תנסו לכפות עליהם את הפעילות- אלא תאפשרו אותה. ילדים נהנים ביותר מפעילויות משותפות של הורים, במיוחד כשההורה נוכח פיזית ורגשית בתוך הפעילות.

עבור ילדים- אין זמן אחר חוץ מההווה- דאגו ליצור פעילות מהנה שתוכלו להיות נוכחים בה ולצלול לתוכה מבלי לחשוב על הפעולה הבאה... רק על הרגע המאושר הזה עם ילדיכם, תוך כדי תנועה.

רוצים ללמוד עוד על יצירת בית אקטיבי ועידוד ילדים לספורט ככלי לחיים?

מעוניינים להעניק לעצמיכם ולילדיכם מיומנויות התמודדות דרך תנועה ופעילות גופנית?

מוזמנים להתייעץ איתי בפרטי :)

ד"ר הילה שרון דוד- מומחית לפסיכולוגיה של הספורט

מפתחת שיטת גופרגש להעצמה אישית וחברתית דרך ספורט בשילוב פסיכולוגיה