האם אנחנו יכולים לשתף בכנות איך נראית הזוגיות בתחילת ההורות?

תופעה שאני מבחינה בה: זוגות, שהם חברים טובים, ממש ממש טובים, מתקשים בחשיפה כנה של מצב הקשר שלהם, של טיב הזוגיות, אף על פי שברור לכולנו- ובפרט להורים שבינינו, שכולנו באותה הסירה: חווים מהמורות עד בלי דיי ומתח אינסופי. אז למה לא מדברים על זה?!
 

זה ההחתלות, ההרדמות, עוד הרדמות, הגזים, הצורך לכבוש עוד שלב בהתפתחות ואם הילד.ה עוד לא שם, אז עוד לחץ, ובכלל הצורך למצוא מכנה משותף בין שני אנשים אוהבים אך עם השקפות עולם שונות כל כך שצריכים עכשיו לגדל אוצר יחד. עכשיו ברור שכל המתח הזה משפיע על הזוגיות ומציף לא אחת תחושות של עצב, תסכול, אשמה, בושה ושאלות לגבי המשכיות הקשר. מסתבר שהכל טבעי. מה שמבקש להיות יותר טבעי- זה היכולת לדבר על זה.
 

למה קשה להיות כנים לגבי הקשר הזוגי?!

בכמה מפגשים שהיו לנו עם חברים טובים מאז הפכנו להורים, מצאתי את עצמי עם צורך לחלוק ולשתף מה עובר עלינו בזוגיות, וכך לעיתים עשיתי. רציתי גם לשמוע מה עובר עליהם ואיך הם מתמודדים עם האתגרים, או מוצאים שפה משותפת בגידול הילדים. מול זוגות הורים לילדים גדולים משלנו, אף ציפיתי לקבל כלים, הכוונה, איך מתמודדים עם כל ההצפה הרגשית שחווה הזוגיות לאחר המעבר להורות. אך מצאתי את עצמי מול הנהונים קטנים לאות אמפתיה, אך לא הזדהות, וללא המשכיות של שיתוף הדדי.

אז תהיתי, למה יותר נוח להיפגש, ולחייך, ולספר שהכל בסדר או לא בסדר בעבודה, ובעיקר לדבר על הילדים, ואיזה מתוק או מתוקה, ואיך הם התחילו ללכת או לדבר, ואיך הם משחקים עם כל כלי המטבח ואיך למדו להאכיל את הכלב ועוד ועוד.... אך לעולם לא לגעת בנושא שהוא כנראה החשוב ביותר- איך מצילים את הזוגיות שעוברת טלטלה במעבר להורות?!

תמונת מראה הדדית וחסרת כנות

התשובה בגוף השאלה, זה נוח, זה כביכול גורם לנו להרגיש טוב יותר שאנו מציגים תמונה לפיה הכל טוב אצלינו. ומה שזה יוצר, זו תמונת מראה הדדית ולא כנה של "הכל בסדר אצלינו" גם אם א ממש. ואולי זה אפילו מעניק תחושת עליונות קלה שאנחנו רואים שאצל אחרים פחות נעים מאצלינו או לפחות ממה שאנחנו מוכנים לחשוף. אבל האם זו באמת עליונות? מחקרים מראים שדווקא ההיפך הוא הנכון. אז קבלו כמה מידע מבוסס-מחקר: למה שיתוף אותנטי על טיב הקשר הזוגי יחייה לכם את הנפש והזוגיות?!

בחלק הבא אספתי כמה עובדות מדעיות שאולי יעשו לכם חשק לשתף באותנטיות את מה שעובר עליכם בתא הזוגי והמשפחתי, וגם איך כדאי לעשות זאת.

1. שיתוף אותנטי ברגשות הוא מרפא

מחקרים מראים שכשאנשים משתפים בכנות על מה שהם חווים מבחינה רגשית בחייהם בכלל ובפרט בקשר הזוגי הם מצליחים לעבד את הרגשות טוב יותר וכך לסייע לרגש להירפא ואף לחוות הקלה (Slatcher, 2010).

2. שיתוף אותנטי מעלה את המודעות ההדדית והאמפתיה

עצם זה שמדברים על הקושי מעלה את המודעות לקושי, את ההבנה של כל צד בסיפור, וזה שם אותנו בחצי הדרך לפתרון משברים. השיתוף בקשיים מול אחרים, לאור העובדה שאנחנו שומרים על ארשת כבוד עצמי גבוהה יותר לעיתים ממה שנשמור בבית הן כלפינו והן כלפי בן.ת הזוג, גורם לעיתים לשיח יותר מכבד, מתוך ההרחקה הרגשית שנוצרת על ידי הסיטואציה של ישיבה מול אחרים. כך, נוצרת תחושת הקלה של שני בני הזוג ואמפתיה גבוהה יותר כלפי האחר (Sels et al., 2021).

3. שיתוף בקשיים בקשר הזוגי שלנו יכול להציל את הקשר הזוגי של אחרים

כשאנחנו משתפים בקשיים שלנו באותנטיות, הדבר מביא להקלה אצל זוגות אחרים ולהבנה שהם לא לבד, שגם אנחנו כמוהם עוברים דברים לא פשוטים ומתמודדים עם שאלות וחוויות קשות. תחושת הוולידציה הזו מעניקה הקלה והפחתה של לחץ ואף תחושות כמו אשמה ותסכול (Reis, 2018).

4. שיתוף אותנטי הוא פתח להומור

השיח עם אחרים על הקשיים בתא הזוגי יכול לאפשר נקודת מבט הומוריסטית על הדברים מתוך ההרחקה של השיח והיכולת להתבונן על הדברים מהצד. הומור הוא אמצעי להתגברות על קונפליקט ופעמים רבות מהווה גורם חוסן עבור זוגות (Antonovici et al., 2016).

אבל... ויש אבל...

כדי ששיתוף אותנטי על מצב הזוגיות יוביל ליתרונות שצוינו קודם, יש כמה כללי ברזל שחשוב לשמור עליהם...

קודם כל מדברים בבית

לפני שאפשר לשתף אחרים באותנטיות חשוב שנדבר בינינו לבין עצמינוץ תצקשורת היא המרכיב מספר אחת ביצירת אינטימיות והיא קריטית כדי שנוכל לחלוק את הרגשות שלנו גם עם אחריםץ לפני שמעלים משהו שמפריע לנו מול אחרים חשוב שנמצא את הזמן והמקום לתקשר זאת לבן.ת הזוג שלנו.

אותנטיות ולא ציניות

לעיתים מול זוגות אחרים כשעולים נושאים כואבים, ציניות יכולה מהר מאוד לתפוס את המקום. זו דרך קלה להביע ב"הומור" את הקושי שלנו. אבל ציניות היא מרירות, היא לא הומור והיא לא שיקוף אותנטי של הקשיים שאנחנו חווים. היא משאירה אותנו במקום ולא מקדמת ריפוי או פיתרון של משברים.

דגש על העצמה הדדית ולא הקטנה

כשאנחנו משתפים מול זוגות אחרים, למרות היתרונות המעצימים שיכולים להיות לכך על הקשר הזוגי שלנו, חשוב שנעשה זאת תוך שמירה על כבוד, הערכה ואהדה לפי בןץת הזוג שלנו. כשאנחנו משתפים במשהו קשה זה יכול להציף רגשות רבים כמו מבוכה, עצב, תסכול. חשוב שנהיה מופנים כלפי בני הזוג שלנו ונבחין אם משהו שאמרנו אולי גרם להצפה או תחושת אי נעימות. זו לא המטרה בשיתוף אחרים במצבינו, והקטנה או חוסר כבוד בדברינו יכולים רק להעצים את המשבר. זיכרו לפרגן ולהעצים לאורך השיחה.

לסיכום, כשאנחנו משתפים אחרים אנחנו מייצרים שיח אותנטי ומאפשר. שיח שבו מותר להגיד שגם לנו קשה, שלא הכל בסדר, שיש משברים, שיש אתגרים וגם לחשוב יחד על תפתרונות יצירתיים שלעיתים נראים כמו מבוי סתם. המטרה היא לאפשר לשני הזוגות לפתוח ולשתף, לפרוק ולשחרר ובעיקר- להרגיש שאנחנו יחד ולא לבד.

רוצים לשמוע עוד? זקוקים להתייעצות והעצמה של הקשר הזוגי ואיכויות ההורות - בואו נדבר

ד"ר הילה שרון דוד

פסיכולוגיית ספורט | אימון גופרגש | ייעוץ זוגי | בריאות נפשית | הורות

Tel Aviv